בעיקר דברי החס"ל שסמך עליו מרן רה"י, ע"ע

אין שום חיוב ללבוש חליפה ומגבעת בחול רק

לא נהגו אצלנו להקפיד ללבוש לבן ביום הכפורים.

בספר יפה ללב (סימן צ') מבואר שגם בחור

א) בשחרית די לך בטלית וא"צ חליפה (יפה

כמה סבלן הוא הנייר ששותק שמעלים על גיבובי

השתתפות בחתונת אחד ההורים בנישואין שניים ♦ לצחוק על התרבות של האמא ♦ הורים חילוניים ובן דתי ♦ טיפול בהורים במקום שיש חשש שייצא דם ♦ לספר ולגלח את האבא ♦ לעשות בדיקת סוכר לסבא ♦ ועוד.

המשך מהתשובות המרתקות בהלכות כיבוד אב ואם  ♦ ההורים מבקשים עזרה בזמן השיעור או התנדבות ♦ רווק שרוצה לגור בדירה נפרדת מההורים ♦ לסייע להורים על חשבון העבודה והכסף ♦ אבא שנותן יותר כסף לאחד האחים ♦ ועוד.

♦ ♦

בהיות ובימי חג הפסח האחרון הפיצו אינשי דלא מעלי קונטרס "דייני הכזב", ולפני כן קונטרס "גיטי הכזב", המלאים דברי בלע ונאצה נגד דייני ישראל המכהנים בבתי-דין הרבניים, בצורה מזלזלת ומחפירה. חזקו עלי דברי מאור עינינו מו"ר ועט"ר מרן ראש הישיבה יחשל"א, להשיב על דבריהם ולגלות זיופיהם הרבים כחורי כברה.

שאלה זה נשאל הראשל"צ רבנו עובדיה יוסף זצ"ל

הרד"ק בשרשים (שרש חל) כתב שיתכן ששרשו חלל.

אין ידוע לנו ספר מיוחד על נושא זה

בגמרא (בבא מציעא דף כ"ט עמוד ב' וחולין

מהגמרא (נדה דף י"ג ע"א) מבואר שכל שעושה

זה לא כל כך פשוט שזה מדרבנן, ויש

מועילה מחילה (כן ראיתי כמדומני להרב יפה ללב

לכאורה נראה שאין לחלק בזה, שכן רבותינו האחרונים

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

בחוץ לארץ תרגמו “לבן הארמי” – לבן הרמאי,

כל הדינים של “סעודה מפסקת” אינם שייכים השנה,

לרגל הופעת המהדורא החדשה של הספר “הכתב והמכתב”,